יהלומי קארס בע"מ נ' רזניק ואח'

החלטה

בפני שתי בקשות שהוגשו בתיק.

ביום 29/12/09 הוגשה בקשה ע"י ב"כ התובעת למחיקת כתב הגנה ולמתן פסק דין בהעדר הגנה בהתאם לתקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות").

ביום 5/1/10 הוגשה בקשה ע"י ב"כ הנתבעים להארכת מועד להגשת תצהיר גילוי מסמכים ותצהירי תשובה לשאלון ולדרישה לפרטים נוספים ולהגשת שאלון ודרישה לפרטים נוספים.

רקע עובדתי:

ביום 25/10/09 הגישה התובעת בקשה מקדמית להורות לנתבעים לצרף מסמכים מהותיים התומכים בטענותיהם שהועלו בכתב ההגנה ואשר פורטו בבקשה.

ביום 10/11/09, הגיע למשרדו של ב"כ התובעת שליח ובאמתחתו שני ארגזים מלאים באלפי מסמכים שנשלחו מאת הנתבעים.

ביום 30/11/09 לאחר דיון קד"מ ניתן צו ביהמ"ש המורה לצדדים לגלות מסמכיהם נשוא התביעה תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה, עוד הוחלט כי צד המעוניין במשלוח שאלון יעשה זאת בתוך 20 יום מיום מתן ההחלטה קרי לא יאוחר מיום 20/12/09.

ביום 20/12/09 שלחה התובעת לנתבעים תצהיר גילוי מסמכים שאליו נלווה מכתב שבמסגרתו הועברו לנתבעים שאלונים.

ביום 29/12/09 ולאחר שחלף המועד שנקצב על ידי בית המשפט הגישה התובעת בקשה למחיקת כתב ההגנה בהתאם לסעיף 122 לתקנות.

ביום 5/1/10 (בחלוף 15 יום מתום המועד שנקצב ע"י ביהמ"ש) הגיש ב"כ הנתבעים בקשה להארכת מועד.

ביום 20/1/10 (בחלוף 30 יום מתום המועד שנקבע) התקבל ע"י המבקשת תצהיר גילוי מסמכים ושאלון מטעם הנתבעים.

בתשובה לתגובה לבקשה למחיקת כתב ההגנה טוען ב"כ התובעת, כי מאחר והנתבעים המציאו לתובעת תצהיר גילוי מסמכים, אין התובעת עומדת על בקשתה למחיקת כתב הגנתם של הנתבעים, אך התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בהוצאות שנגרמו לה בגין אילוצה להגיש את הבקשה.

עוד מבקשת התובעת, כי נוכח התנהלות הנתבעים, לא תותר המצאת שאלון מטעמם, וכן לקבוע כי התובעת אינה חייבת להשיב לשאלון שנמסר.

ב"כ הנתבעים טוען, כי התובעת בחרה להגיש תביעתה נגד הנתבעים המתגוררים ביבשת אמריקה דווקא בישראל, כן נאלצת הנתבעת 1 בימים אלה לנהל הליך משפטי נוסף בישראל כנגד מר רזניק לאכיפת פס"ד שניתן כנגדו בארה"ב.

לנתבעים ישנו קושי רב בהעמדת ההגנה ובניהול הליך משפטי בישראל שעה שהם מתגוררים בארה"ב.

לצורך חתימה על תצהיר בפני הקונסול הישראלי במיאמי, צריכה הנתבעת 1 לנסוע כשעה וחצי לקונסוליה, להמתין בתור, לשלם אגרה, ולחזור לביתה בדרך האורכת שעה וחצי נוספות, לשלוח את התצהיר החתום בדואר אויר דבר האורך בפני עצמו כשבוע, והדברים דומים לגבי הנתבע 2.

המרחק ופער השעות בין מקום מגוריהם לישראל מקשה גם על כל התייעצות בין הנתבעים לב"כ בישראל.

עוד טוען ב"כ הנתבעים בבקשתו לאורכת מועד, כי מאחר וישבת קדם משפט נקבעה ליום 2/3/10 לא יגרם לתובעת כל נזק ממתן אורכת המועד המבוקשת.

בתשובה לתגובת הנתבעים לבקשת התובעת, ובתגובתו לבקשת הנתבעים, טוען ב"כ התובעת, כי טענות הנתבעים אינן מצדיקות את התנהלותן, שכן לכל הפחות יכולים היו להגיש תצהיר חתום ללא אישור קונסולארי אשר היה מצורף במועד מאוחר יותר.